ראשי > היסטוריה > כפר יעזק

מכפר יעזק ועד מושב עזריה

הסיפור שמאחורי שם המושב

קבוצת המייסדים של  המושב כינתה את עצמה ארגון יעז"ק ראשי תיבות ל "יהודים עולי זאכו קורדיסטאן". בכל התקופה בה עשו את הכנותיהם לעלייה לקרקע וההכשרה אותה עברו "כפר יעזק" היה השם. השם "כפר יעזק" או "יעזק" בלבד הופיע כך ברישומי הקק"ל והסוכנות היהודית. עוד הרבה לפניי שידעו היכן יהיו עתידים להתנחל.

יום קודם לעלייה לקרקע הופיעה הקבוצה בשם "יעזק" במסיבה הגדולה בירושלים בהשתתפות אנשי ציבור רבים. כך קראו להם והיה ברור שזה יהיה שם היישוב "כפר יעזק". אולם ביום שלמחרת העלייה לקרקע הופיע ידיעה קצרה בעיתון דבר בזו הלשון:

"כפר עזריה: ביום השני ז' בחשון התש"י 30 באוקטובר 1949, עלו 28 משפחות יוצאי כורדיסטאן... ... , ברכת הקרן הקיימת לישראל הובאה על ידי מר י.א. אריכא, מזכיר הדירקטריון וועדת שמות היישובים".

אז מה קרה שם בעצם ואיך הפך "יעזק" ל"עזריה" בין לילה? להלן ההיסטוריה המקוצרת.

הסיפור מתחיל עם תחילת המפעל הציוני והצורך לתת שמות לנקודות היישוב החדשות. בתחילה כל קבוצת חלוצים קבעה לעצמה את השם.

בשנת 1920 כאשר הקק"ל החלה ברכישה מאסיבית של אדמה בארץ, ניתנו שמות על ידי דירקטוריון הקרן הקיימת, היו אלו "שמות מטעם".

הנציב הבריטי ההראשון, הרבט סמואל, פעל להקמה של ועדת שמות עבריים למקומות בארץ עבור האגודה הגיאוגרפית המלכותית באנגליה. במקביל, בשנת 1922 הקימה הקק"ל את ועדת שמות היישובים. ועדה זו המשיכה להתקיים עד מרץ 1951, אז הפכה להיות יחידה במשרד ראש הממשלה.

עם סיום מלחמת השחרור יצא בן גוריון לסיור בנגב שבמהלכו החליט על נתינת שמות עבריים לכל העצמים בנגב. בעקבות כך, בשנת 1949 הוקמה ועדה שמשך 3 חודשים נתנה שמות למאות עצמים (נחלים, הרים, וכד').  ועדה זו יחד עם הקרן הקיימת קבעו את מדיניות קביעת השמות.

בבחירת השם עומדים אחד מארבעת העקרונות הבאים:

 1. שם מקראי   2. שם הנגזר משם ערבי   3. שם לצורך זיכרון    4. שם סימלי