ראשי > אודות > אישים > לבנה קלדרון
לבנה קלדרון
לאחר עבודת בלשות הצלחתי להתחקות אחר לבנה קלדרון, אשת יעקב קלדרון, מראשוני
המייסדים, שהלך לעולמו לפני עשר שנים. לבנה, בת למשפחה יוונית ספרדית, נולדה
בשנת 1922 בלבנון בעת שאמה נסעה לביקור בבירות ובגיל שישה חודשים עלתה ארצה
עם משפחתה והתיישבה בירושלים.
בירושלים, באמצע שנות הארבעים, נישאה ליעקב קלדרון
ויחד עימו הצטרפו אל הגרעין המייסד של מושב עזריה.
"יש לי הרבה זכרונות מכפר עזריה" אומרת לבנה
"בעיקר בוץ ובוץ ועוד בוץ... היה קשה, היינו כמו פלאחים ענייים, עובדים
מבוקר עד ליל, עובדים קשה ואין מה לאכול, וכל לילה היו באים ערבים וגונבים
צנורות השקייה וסוסים ופרדות, אפילו את הצעצועים של הילדים גנבו.... אבל היו ימים טובים" אמרה בחיוך.
אני שואל את לבנה האם היא מצטערת שעזבה את המושב
לפני 59 שנים. לבנה שותקת לרגע הדיבור השוטף, הקולח, העלאת
הזכרונות והסיפורים כאמת היסטורית נפסקים וכעבור 20 שניות של דומייה מותחת
אומרת לי האשה בת ה 86 בטון שונה, רוטט כמעט כועס "הגנבים והסוסים זה לא
הסיפור". בהתחלה היו ריבים על מי יגור באיזה בית
בבתי הערבים, היו ריבים על שמירות בלילות
ולמרת כל הקשיים היה נחמד, אבל כשהביאו את העולים "אלה עם
הכותנות ...
הם לא רצו להיות עם כורדים" הדברים השתנו במהירות
והמצב החברתי בכפר הפך לבלתי נסבל.
ביקשנו לעזוב ולא היינו הראשונים או האחרונים
לעזוב משחזרת לבנה. "בסוכנות אמרו לנו להגיע לירושלים תוך יומיים, אספנו את מטלטלנו ואז שקענו בבוץ" אמרה ושתקה
"עוד פעם בוץ?" שאלתי "אפילו אחד
לא בא לעזור" ענתה, "היה טרקטור גדול, היו אנשים ואנחנו עם ילדים קטנים איש
לא בא לעזור לנו בבוץ" הפצעים לא
הגלידו גם אחרי 59 שנים? שאלתי "בוא
נעזוב את זה, מה זה בכלל משנה היום" הוסיפה והחלה לספר שוב בדייקנות השמורה
להיסטורינים בלבד על הטיח בבתי האבן הערביים, על מסיבת העלייה לקרקע
בירושלים והאוטומובילים הפתוחים שלקחו אותם למושב. על עצי הצבר בנחל
עזריה
ודומיית הכפר בלילות שנקרעה ביללות התנים,
ובאחת קפצה 60 שנים קדימה והחלה לספור את המתים
"כבר אף אחד לא נשאר"
לבנה מתגוררת כיום בגפה בירושלים, היא אם ל 4
ילדים (שניים נולדו לאחר שעזבה את המושב) וסבתא לנכדים רבים.
י.ד. אפריל 2008