ראשי > אודות > אישים > רחמים דוקטורי

רחמים דוקטורי

רחמים נולד בשנת 1912 בעיר בוקאן שבפרס, בן לבנימין וציפורה דוקטורי והצעיר מבין ארבעה בנים. אביו היה רופא עיניים ומכאן שם המשפחה "דוקטורי". בצעירותו נדדה המשפחה לעיר חנקין שבעיראק.

לאחר שהתייתם מהוריו בגיל צעיר, משודך לרחל לבית בבא. לאחר הולדת בנו הראשון ובהיות אשתו הרה בפעם השנייה מחליטים בני הזוג לעלות לארץ ישראל. רעיון העלייה מעורר התנגדות עזה בקרב בני המשפחה המורחבת ואחיו לועגים לו בתחילה ו"מברכים" אותו ב"הליכה ללא חזרה" שמשמעות הדברים קשה ומדובר במעין קללה. בעזרת דרכונו הפרסי (דרכון אחד למשפחה כולה) היציאה מעיראק היתה קלה וללא בירוקרטיה מיוחדת.

בראשית 1933 ולמרות ההסתייגויות יוצאים רחל ורחמים לדרכם, בתחילה לסוריה ומשם ברכבת העמק לעפולה ולירושלים. בדרכם  כל רכושם נשדד והם מגיעים לירושלים כשרק בגדיהם לגופם.

הכניסה לארץ ישראל נעשית עם אשרת תייר לשלושה חודשים בלבד, ולכן משנה המשפחה את שמה למזרחי שהיה שם נפוץ מאוד בירושלים, על מנת להקשות בזיהויים על ידי שלטון המנדט.

רחמים מתחיל לעבוד בבניין  בירושלים ובעבודות אחרות בתל אביב על מנת לפרנס משפחתו ובמקביל משרת  ב"הגנה" ומוסר את דרכונו לשימוש המחתרת.

בשנת 1941 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה מתגייס לצבא הבריטי ומשרת במשך כשנתיים בגדוד תובלה לאחר שסיים טירונות במחנה סרפנד (צריפין).  בהמשך מתגייס אל חיל האויר המלכותי האנגלי RAF, ומשרת ביחידת אבטחה של בסיסי האויר הבריטי  בארץ. רוב השירות עבר בבסיס עטרות בצמוד ליישוב שננטש ב 1948 עד ליום הכרזת העצמאות ב 15.5.1948.

עם פרוץ מלחמת העצמאות מתגייס רחמים לצה"ל ומשתתף כלוחם בקרבות רבים בירושלים וסביבתה. אחד מזכרונותיו במהלך הקרבות הוא שפרדה שנשאה על גבה את התחמושת לפלוגה, ברחה מאימת היריות אל מעבר לקווי האוייב. רחמים היה גא על כך שחברו הוא שהרג ביריות את עבד אל-קאדר אל-חוסייני בקרב הקסטל באפריל 1948.

לאחר הסרת המצור על ירושלים, חובר רחמים למייסדי ארגון יעז"ק והופך לשותף בכיר ברעיון הקמת מושב עזריה. בהינתן האישורים מהסוכנות היהודית בשנת 1949, יוצא רחמים בכח החלוץ הראשון להכשרת הקרקע למשפחות שנשארו מאחור.

רחמים הופך במהרה לאחד ממנהיגי הקבוצה הצעירה ומשמש כמזכיר פנים וסדרן עבודה בחודשים בה שהו בבתי הערבים בברייה. לאחר מכן יכהן כמזכיר פנים לתקופה קצרה וחבר ועד המושב במשך שנים רבות.

עם קוממיות ישראל וגל העלייה הגדול בתחילת שנות ה-50 מעיראק, מצטרפים בני המשפחה מעיראק אל אחיהם הצעיר שעלה לארץ 20 שנה קודם ומתיישבים בעזריה, אולם כעבור שנים ספורות יעזבו.

במשך כל ימיי חייו החזיק במשק חקלאי פעיל בעיקר לול מטילות. בשנות החמישים בימים בהם הפרנסה היתה מועטה עבד בלול בקיבוץ גזר הסמוך ומבקביל המשיך בהפעלת המשק שלו (רפת, לול וגידולי שדה).

רחמים התאלמן מרחל בשנת 1962 ונישא מחדש לעליזה כעבור מספר שנים.

נפטר בשנת 1996, משאיר אחריו אשה, 6 ילדים, נכדים ונינים רבים. על מצבתו מופיע הפסוק "נפשו בטוב תלין, וזרעו יירש ארץ" (תהלים כ"ה, י"ג) וייזכר כאיש משפחה, אדם ישר, בעל מוסר עבודה גבוה וחריצות, ומעל לכל אדם שהגשים חלום. להיות חופשי בארצו לאחר שנלחם עליה ועבד את אדמתה כשמשפחתו סביבו עד יומו האחרון.